פסק דין בתיק ת"ב 9244-04-12

העובדות :

1.         ביום 1.4.12 ניתן פסק דינה של רשות השיפוט בהסתדרות העובדים הכללית החדשה בתיק מס' 86/98 (להלן: "פסק הבוררות") ובו התקבלה עמדת המבקש כי על ארבעת עובדי חברת הדואר הממלאים תפקיד בחברה, לפרוש מחברותם בוועד בתוך 60 יום מפסק הדין.

2.         ביום 4.4.12 הגיש המבקש בקשה לאישור פסק בוררות.

3.         בין הצדדים נוהלו התכתבויות כאשר המבקש טוען כי פסק הדין הנו סופי ואין עליו ערעור והמשיבים טוענים כי קיימת אפשרות ערעור על ההחלטה ועל כן הוא אינו סופי.

4.         ביום 14.5.12 התקבלה החלטת רשות השיפוט בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה ע"י המשיבים אשר הורתה על עיכוב ביצוע פסק הדין.

טענות הצדדים :

טענות המבקש :

1.         במועד הגשת התביעה חלה חוקת ההסתדרות הקודמת, בטרם תיקונה,  שאינה מאפשרת זכות ערעור.

2.         על פי חוק הבוררות הצדדים רשאים לקבוע מראש בהסכם הבוררות הקניית זכות ערעור על פסק הבוררות שיינתן (סעיף 21 א (א) לחוק הבוררות). זכות הערעור צריכה להיות מוסכמת על הצדדים בטרם הליך הבוררות.

3.         חוקת ההסתדרות היא החקיקה הראשית והמחייבת ותקנון רשות השיפוט אינה יכולה ליצור רשות ערעור שהחוקה לא אפשרה זאת.

4.         במקרה דנן זוהי החלטה של רשות השיפוט הארצית ולא האזורית ולכן אין למשיבים זכות ערעור.

5.         בחוקת ההסתדרות לא קיימת זכות ערעור על פסק הדין שניתן.

6.         סעיף 17 לתקנון רשות השיפוט אינו יכול ליצור זכות ערעור שאינה קיימת בחוקת ההסתדרות. אם קיימת סתירה בין התקנון לחוקה, החוקה גוברת. החוקה קובעת ומפרטת כי זכות הערעור מתייחסת רק לפסקי דין של הרשות השיפוט המחוזית ולא הארצית.

7.         על פי תקנון רשות השיפוט הרשות דנה בשני כובעים: כבורר או כרשות שיפוט בנושאים מוגדרים שאינם נושאי פסק הדין דנן.

8.         הבורר, ד"ר נתן ברוך, דן בתיק כבורר ועל כן חלות הוראות חוק הבוררות ולא ניתן להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק דין של בורר אלא אם סוכם אחרת בין הצדדים. משלא סוכם, אין זכות ערעור.

טענות המשיבים :

1.         בהתאם לחוקת ההסתדרות ולתקנון רשות השיפוט בהסתדרות פסק הדין שניתן על ידי רשות השיפוט אינו פסק דין סופי וקיימת למשיבות הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין.